Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 4a
דִּכְתִיב: ''לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז'', ''גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ''.
Traduction
As it is written: ''You shall not wear diverse kinds of wool and linen together. You shall make for yourself twisted fringes on the four corners of your covering with which you cover yourself'' (Deuteronomy 22:11–12). These verses teach that despite the prohibition against wearing diverse kinds of wool and linen, it is permitted to prepare ritual fringes of diverse kinds, e.g., sky-blue dyed threads of wool on linen garments. This shows that the positive mitzva of ritual fringes overrides the prohibition of diverse kinds.
Rachi non traduit
לא תלבש שעטנז. וסמיך ליה גדילים תעשה לך ודרשינן סמוכין ושרינן כלאים בציצית. אלמא אתי עשה ודחי לא תעשה:
Tossefoth non traduit
דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים וכו'. ואיפכא ליכא למימר דבמקום גדילים לא תלבש שעטנז כדאמר בסמוך במקום כי ישבו לא תחסום דא''כ לשתוק קרא מיניה וממילא ידעינן דלא דחי עשה דציצית לאו דכלאים וגבי יבמה נמי בסמוך ליכא למידרש כי הכא דבלאו קרא ה''א דחוסמין אותה ולא יחלוץ לה על כרחו הקשה ה''ר יעקב דאורליינ''ש דליחייבו נשים בציצית דאית לן למימר כל שישנו בלא תלבש שעטנז ישנו בגדילים אף ע''ג דלאו היקש הוא אלא סמוכים דתרי קראי נינהו מ''מ דרשינן הכי בפ''ק דערכין (דף ג:) ובהתכלת (מנחות מג.) דקאמר הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים ומסיק דכהנים איצטריך ליה סד''א הואיל ואישתרי גבייהו כלאים בציצית נמי לא לחייבו קמ''ל נהי דאישתרי בעידן עבודה שלא בעידן עבוד' לא אישתרי דמשמע דאי אישתרי לגמרי הוו מיפטרי בציצית דהוה דרשינן כל שאינו בלא תלבש שעטנז אינו בגדילים כ''ש שיש לנו לדרוש לחומרא ולחייב נשים בציצית וי''ל דהא דנשים פטורות בציצי' היינו משום דיליף לה (קדושין לה.) רב אחא בר יעקב דמ''ע שהזמן גרמא נשים פטורות דהוקשה כל התורה לתפילין והקישא עדיף מסמוכים ולמ''ד דתפילין לאו מ''ע שהזמן גרמא נינהו אפשר דלדידיה נשים חייבות בציצית מסמוכין דבלא''ה נמי לרבנן דר' ישמעאל בפ' התכלת (מנחות מג. ושם) סבר נשים חייבות בציצית דמחייבי ציצית בלילה והוי שלא הזמן גרמא וקשה הא דדייק בפ' התכלת דרב יהודה סבר דציצית מ''ע שלא הזמן גרמא מדרמי תכלת לפורזומא דאינשי ביתיה וממאי דלמא אע''ג דסבר דהוי הזמן גרמא מיחייב נשים מסמוכין וי''ל דעדיפא מינה משני ליה התם ומיהו קשה למאן דפטר נשים מציצית ה''ל למיפטרינהו מכלאים וע''כ נשים חייבות בכלאים דאמר ספ''ק דביצה (דף יד:) כלאים למאי חזו ושמא איכא שום ריבוי לענין כלאים:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: סְמוּכִים מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר''.
Traduction
And Rabbi Elazar said: From where in the Torah is it derived that one may draw homiletical interpretations from the juxtaposition of verses? In other words, from where is it derived that the fact that certain verses are adjacent one to the other is a reason to apply the halakhot from one verse to the other? As it is stated: ''The works of His hands in truth and justice, all His commandments are sure. Juxtaposed forever and ever, made in truth and uprightness'' (Psalms 111:7–8). This verse indicates that it is appropriate to draw inferences from the juxtaposition of God’s commandments.
וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִנַּיִן לִיבָמָה שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי מוּכֵּה שְׁחִין שֶׁאֵין חוֹסְמִין אוֹתָהּ — שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ'', וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּיו''.
Traduction
And similarly, Rav Sheshet said that Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Elazar ben Azarya: From where is it derived with regard to a yevama who came before a yavam afflicted with boils that one may not muzzle her, i.e., she cannot be forced to enter into levirate marriage, and he is compelled to release her by ḥalitza? As it is stated: ''You shall not muzzle an ox while it treads out the corn'' (Deuteronomy 25:4), and, juxtaposed to it, is the verse: ''If brothers dwell together'' (Deuteronomy 25:5), which begins the passage that deals with the halakhot of levirate marriage. This teaches that just as it is prohibited to muzzle the ox, so too, one may not muzzle and ignore the complaints of a yevama who does not wish to marry a yavam afflicted with boils.
Rachi non traduit
שאין חוסמין. אין [סותמין] טענותיה לכופה להתייבם לו אלא כופין אותו וחולץ. חוסמין לישנא דקרא קא נקט דיליף לה מלא תחסום:
וסמיך ליה כו'. אלמא דרשינן סמוכין וגבי כלאים בציצית נמי דרשינן:
וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּלָא דָּרֵישׁ סְמוּכִים בְּעָלְמָא, בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה דָּרֵישׁ. דְּהָא רַבִּי יְהוּדָה בְּעָלְמָא לָא דָּרֵישׁ, וּבְמִשְׁנֵה תוֹרָה דָּרֵישׁ.
Traduction
And Rav Yosef said: Even according to the one who does not generally derive homiletic interpretations from juxtaposed verses, nevertheless, he does derive them from Deuteronomy, as Rabbi Yehuda does not generally derive homiletic interpretations from juxtaposed verses, and yet he does derive them from Deuteronomy.
Rachi non traduit
במשנה תורה דריש. והאי סמוכים דכלאים בציצית במשנה תורה הוא ודרשינן:
וּבְעָלְמָא מְנָלַן דְּלָא דָּרֵישׁ? דְּתַנְיָא: בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, נֶאֱמַר: ''מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה'', וְנֶאֱמַר: ''כָּל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת'', סְמָכוֹ עִנְיָן לוֹ: מָה שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה בִּסְקִילָה — אַף מְכַשֵּׁפָה בִּסְקִילָה.
Traduction
§ The Gemara asks: And from where do we derive that Rabbi Yehuda generally does not derive homiletic interpretations from juxtaposed verses? As it is taught in a baraita with regard to the punishment of a sorceress that ben Azzai says that it is stated: ''You shall not allow a sorceress to live'' (Exodus 22:17), although the manner of her execution is not specified, and it is stated: ''Whoever lies with a beast shall surely be put to death'' (Exodus 22:18). The Torah juxtaposed this matter to that so as to say: Just as one who lies with a beast is executed by stoning (see Leviticus 20:16), so too, a sorceress is executed by stoning.
Rachi non traduit
סמכו ענין לו. ענין הפרשה סמוכה פרשת מכשף אצל שוכב עם בהמה דגבי הדדי כתיבי:
מכשפה לא תחיה. בספר ואלה שמות:
מה שוכב עם בהמה בסקילה. דכתיב באשה הנרבעת לבהמה דמיהם בם וכל דמיהם בם בסקילה היא דגמרינן (סנהדרין דף כג.) מאוב וידעוני דכתיב בהו ירגמו אותם דמיהם בם (ויקרא כ':כ''ז):
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁסְּמָכוֹ עִנְיָן לוֹ, נוֹצִיא זֶה לִסְקִילָה?
Traduction
With regard to this proof, Rabbi Yehuda said to ben Azzai: And simply due to the fact that the Torah juxtaposed this matter to that one, shall we take this person out to be stoned? Should he be sentenced to the most severe of the death penalties on the basis of a juxtaposition of passages?
Rachi non traduit
נוציא זה. מכשף:
לסקילה. שהיא מיתה חמורה מכולן:
Tossefoth non traduit
וכי מפני שסמכו ענין לו כו'. וא''ת דלמא הכא הוא דלא דריש סמוכים משום ג''ש דדריש ר' יוסי הגלילי בפ' ד' מיתות (סנהדרין סז. ושם) דמפקא [מסמוכים] דדריש מלא תחיה כל נשמה דבסייף תדע דאטו ר''ע דגמר התם דבסקילה מאם בהמה אם איש לא יחיה מי נימא דלא סבר כרבנן דדרשי סמוכים בכל מקום אלא איצטריך ע''כ משום ג''ש דמפקא מסמוכים וי''ל דהכא דייק מלישנא דר' יהודה דקאמר וכי מפני שסמכו משמע דלא דריש סמוכים בעלמא והא דדריש ר' יהודה סמוכים בפ''ב דקידושין (דף נג.) דקתני יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים ת''ל איש כאחיו וסמיך ליה אם על תודה וקאמר התם סיפרא מני ר' יהודה איכא למימר דהתם וי''ו מוסיף על ענין ראשון דריש דכתיב וזאת תורת זבח השלמים א''נ משום דמוכח דמדלא כתיב בפרשת ויקרא א''נ משום מופנה דאיש כאחיו מיותר דה''ל למיכתב לכל בני אהרן תהיה ותו לא והא דקאמר במשנה תורה דריש ה''ה בעלמא אלא דבמשנה תורה קים ליה דכולהו מוכח או מופנה ולא חש להביא אלא אחד מהם:

אֶלָּא: אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלַל מְכַשְּׁפִים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לְהַקִּישׁ לָהֶם וְלוֹמַר לָךְ: מָה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּסְקִילָה — אַף מְכַשֵּׁפָה בִּסְקִילָה.
Traduction
Rather, Rabbi Yehuda claims that the source is the following statement: Mediums and wizards were included among all sorcerers. And why were they singled out from the rest in the verse: ''And a man or a woman who is a medium or a wizard shall surely be put to death; they shall stone them with stones, their blood is upon them'' (Leviticus 20:27)? It is to draw an analogy to them and say to you: Just as a medium and a wizard are executed by stoning, so too, a sorceress is executed by stoning. This shows that Rabbi Yehuda does not derive homiletic interpretations from juxtaposed verses.
Rachi non traduit
בכלל מכשפה היו. שנאמר לא תחיה:
להקיש אליהן. שזו מדה בתורה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:
וּבְמִשְׁנֵה תוֹרָה מְנָלַן דְּדָרֵישׁ? דִּתְנַן: נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו, אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפוּתַּת בְּנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו.
Traduction
§ And from where do we derive that Rabbi Yehuda does derive homiletic interpretations in Deuteronomy? As we learned in a mishna: A person may wed a woman raped by his father and one seduced by his father, despite the fact that his father’s wife is forbidden to him. Similarly, he may marry a woman raped by his son and one seduced by his son. Although one is prohibited by Torah law from marrying the wife of his father or the wife of his son, these prohibitions do not apply to a woman raped or seduced by them. And Rabbi Yehuda prohibits him from marrying a woman raped by his father and a woman seduced by his father.
Rachi non traduit
נושא אדם אנוסת אביו. שלא נאסרה עליו עולמית אלא אשת אביו כדכתיב (ויקרא י''ח:ז'-ח') ערות אשת אביך ואשת משמע ע''י אישות דקדושין:
אנוסת בנו. לאו כלתו היא דאין כלה אלא מקודשת וראויה לחופה:
וְאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב: ''לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו'', כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו — לֹא יְגַלֶּה.
Traduction
And Rav Giddel said that Rav said: What is the reason for Rabbi Yehuda’s opinion? As it is written: ''A man shall not take his father’s wife, and shall not uncover his father’s skirt'' (Deuteronomy 23:1). The latter expression: ''And shall not uncover his father’s skirt,'' is referring to a skirt that has been seen by his father, i.e., any woman who has had relations with his father may not be uncovered by his son, meaning that his son may not marry her.
וּמִמַּאי דְּבַאֲנוּסָה כְּתִיב — מֵעִילָּוֵיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִיב: ''וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף'', וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''לֹא יִקַּח אִישׁ וְגוֹ'''.
Traduction
And from where is it known that the verse is written with regard to a woman raped by his father? It is from the previous verse, which deals with the halakhot of rape, as it is written: ''And the man who lay with her must give the maiden’s father fifty shekels of silver'' (Deuteronomy 22:29), and juxtaposed to it is the verse: ''A man shall not take his father’s wife and shall not uncover his father’s skirt.'' This shows that Rabbi Yehuda does derive homiletic interpretations from juxtaposed verses in Deuteronomy.
Tossefoth non traduit
וסמיך ליה לא יקח איש את אשת אביו. ורבנן לא דרשי משום דלא יקח מפסיק בין פרשת אונס ללא יגלה:
וְרַבָּנַן: אִי הֲוָה סְמִיךְ לֵיהּ, כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דְּלָא סְמִיךְ לֵיהּ (דִּכְתִיב ''לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו'' בֵּנְתַיִם) —
Traduction
§ The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree with the opinion of Rabbi Yehuda, respond to this argument? They say: If the two verses were fully juxtaposed, it would be interpreted as you said. However, now that it is not properly juxtaposed, as it is written: ''A man shall not take his father’s wife,'' in between the halakhot of rape and the pronouncement with regard to uncovering one’s father’s garment, this serves to break the juxtaposition.
Rachi non traduit
ה''ג ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמרת השתא דלא סמיך ליה בשומרת יבם כו'. לא סמיך ליה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו בנתים:
בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.
Traduction
Consequently, this particular verse concerning the uncovering of one’s father’s garment is speaking of a woman waiting for her yavam, in this case one’s father. In other words, the yevama of a father who is waiting for levirate marriage to the father is already considered ''his father’s skirt,'' and she is therefore forbidden to the son. Although this woman who is awaiting levirate marriage is in fact his uncle’s wife and explicitly prohibited to him in any case, this passage comes to teach that he violates two prohibitions. In other words, were he to engage in relations with her he would be penalized both for relations with his uncle’s wife and relations with ''his father’s skirt.''
וּבְמִשְׁנֵה תוֹרָה מַאי טַעְמָא דְּדָרֵישׁ? אִיבָּעֵית אֵימָא — מִשּׁוּם דְּמוֹכַח, וְאִיבָּעֵית אֵימָא — מִשּׁוּם דְּמוּפְנֵי.
Traduction
§ The Gemara asks: But as Rabbi Yehuda does not generally derive homiletic interpretations from juxtaposed verses, what is the reason that he derives these interpretations in Deuteronomy? The Gemara responds: If you wish, say that it is because it is evident from the context; and if you wish, say instead that it is because this verse is extraneous and is therefore free for this inference.
אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוֹכַח — דְּאִם כֵּן לִכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי עֲרָיוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוּפְנֵי — דְּאִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ''לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו'', ''לֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו'' לְמָה לִי?
Traduction
The Gemara elaborates: If you wish, say it is because it is evident; as, if it is so that the verse did not intend to teach by juxtaposition, let the Merciful One write this halakha prohibiting marriage to a father’s wife alongside the other women with whom relations are forbidden, in Leviticus. Since this verse is out of place, it is certainly coming to teach by way of juxtaposition. And if you wish, say instead that it is because this verse is free, as, if it is so that the verse is not coming to teach an additional halakha, let the Merciful One write only: ''A man shall not take his father’s wife.'' Why do I need the phrase: ''And shall not uncover his father’s skirt''? This phrase is superfluous, and therefore it teaches by juxtaposition.
Rachi non traduit
דמוכח. מוכח למדרשינהו אהדדי סמכינהו:
לכתביה רחמנא. לההיא לא יגלה כנף אביו לגבי עריות אי לטפויי לאוי גבי אשת אב קאתי:
Tossefoth non traduit
דא''כ לכתביה גבי עריות. דאע''ג דאיצטריך למיכתביה הכא להיקישא ללא יבא ממזר דמהכא דרשינן ממאי הוה ממזר בין לר''ע בין לרבנן בפרק החולץ (לקמן יבמות דף מט.) התם נמי סמוכין נינהו ודרשינן מטעם דמוכח או מופנה וא''ת גבי מכשפה נמי לדרוש ר' יהודה דמוכחא מילתא מדלא כתיב כל שוכב עם בהמה גבי עריות וי''ל דלא שייך גבי עריות דאין זנות לבהמה א''נ לא חשיב מוכח כיון שהלמד נכתב במקומו ומיהו לענין מופנה לא איכפת לן בהי מינייהו:
אם כן לכתוב רחמנא לא יקח איש וגו' לא יגלה כנף אביו למה לי. מדנקט לא יגלה בלא וי''ו משמע דאכוליה קרא בעי למה לי וקשה דלמא מיבעי ליה לשומרת יבם כדדרשי ליה רבנן לקמן ואית דגרסי ולא יגלה כנף אביו למה לי ומפרש דאאביו קא בעי למה לי דפשיטא ליה דאאביו קאי אבל לא יגלה מצי למימר דדרשי ליה לשומרת יבם כמו רבנן. וריב''ן פי' דשפיר גרס לא יגלה בלא וי''ו ואכוליה קרא קבעי למה לי דמשמע ליה להש''ס דלא מוקי ליה בשומרת יבם של אביו כיון דבלאו הכי איכא איסור יבמה לשוק ואיסור דודתו ולא מוקמינן ליה בלאוי יתירא היכא דאיכא למידרש ובפ' נושאין על האנוסה (לקמן יבמות צז.) אמרי' נמי דלרבנן לא איצטריך לשומרת יבם אלא לעבור עליה בג' לאוין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source